מבוצעת מסיבות שונות כולל צניחת רחם, דימומים מוגברים, כאבים או חשד לממאירות. הגישה נקבעת לרוב ע"פ הסיבה לניתוח. במידה והכריתה מבוצעת עקב צניחה של הרחם דרך הנרתיק הגישה המועדפת היא נרתיקית (Vaginal Hysterectomy).

במצבים אלו ניתן לשלב גם תיקון של צניחת דפנות הנרתיק ומניעת דליפת שתן. במקרה של רחם גדול מאוד או חשד לממאירות העלולה לערב את הדופן החיצונית של הרחם הגישה המועדפת היא ניתוח פתוח בגישה בטנית (Abdominal Hysterectomy).

ניתוח כזה מצריך ביצוע חתך בדופן הבטן והוצאת הרחם בשלמותו דרך החתך. בכל שאר המצבים מומלץ לבצע את הניתוח בגישה לפרוסקופית (Laparoscopic Hystererectomy) או בגישה משולבת לפרוסקופית ונרתיקית (Laparoscopically Assisted Vaginal Hysterectomy).

הגישה המשולבת מתאימה גם היא למצבים של צניחת רחם. במרבית המקרים, גם אם הרחם הוא גדול, ניתן להוציאו בגישה לפרוסקופית. בשלושת הגישות ניתן לבצע גם כריתה של צוואר הרחם, כריתה של הטפולות ופרוצדורות נוספות. ד"ר קאופמן מבצע את ניתוח כריתת הרחם בכלל הגישות השונות. את רוב הוצאות הרחם מבצע ד"ר קאופמן בלפרוסקופיה תוך ביצוע חתכים מינימלים בדופן הבטן. לרוב כריתת רחם לפרוסקופית מצריכה אשפוז של לילה אחד בלבד וההחלמה היא מצויינת.